סודות מהארכיון - מכתב למפקד האצ"ל מתא הנידונים למוות

תחנת משטרת רמת גן לאחר קום המדינה

ב- 1 בינואר 1947, לאחר תקופת החלמה קשה, נשפט דב גרונר ונידון למוות. הוא הועלה לגרדום בליל ה- 16 באפריל יחד עם שלושה חברי אצ"ל נוספים: מרדכי אלקחי, אליעזר קשאני ויחיאל דרזנר. גרונר והשלושה ביקשו להיקבר בראש פינה ליד קברו של שלמה בן יוסף, אך ממשלת המנדט לא נענתה לבקשתם והעבירה את גופותיהם לקבורה בצפת.

דב גרונר עם העברתו לבית הסוהר המנדטורי בעכו, 1947

לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 80 שנה להתקפה של האצ"ל על משטרת רמת גן, שבמהלכה נפצע ונעצר דב גרונר, ו- 79 שנה להעלאתו לגרדום, אנו מביאים בפניכם את המכתב, שכתב גרונר למנחם בגין, מפקד האצ"ל, לפני תלייתו בתא הנידונים למוות:

אדוני הנני מודה מקרב לבי בעד העידוד שקבלתי ממנו בימים הגורליים האלה. שיהיה סמוך ובטוח שמה שלא יקרה, לא אשכח את התורה שינקתי ממנה את תורת "הגאון ונדיב ואכזר". ואדע לעמוד על כבודי, כבוד חייל עברי לוחם. יכולתי לפוצץ ססמאות כמו האמרה הרומאית הידועה: Dulce est pro patria mori (זה מתוק למות למען ארצך) אבל ברגע זה נדמה לי שססמאות כאלה הן זולות מדי והספקנים יכולים גם להוסיף "אין לך ברירה", ובזה הם צודקים אולי. מובן מאליו כי רוצה אני לחיות. מי לא רוצה? אבל אם אני מצטער שהנני עומד "לגמור" אזי בעיקר בגלל שלא הספקתי לפעול מספיק. גם לי הייתה האפשרות לתת לעתיד "שידאג לעתיד" ובינתיים ליהנות מעבודה שהבטיחו לי, או להסתלק מן הארץ בכלל ולחיות חיים מובטחים בארצות הברית. אבל הדרך הזאת לא הייתה נותנת לי את סיפוקי בתור יהודי ואחת כמה וכמה בתור ציוני. הרבה מן הדרכים שהיהדות דוגלת בהן, האחת היא של "היהודונים" שהיא ויתור על לאומיותם ולאט לאט על דתם וזה על ידי איבוד עם ישראל לדעת מלכתחילה. הדרך השנייה והיא הדרך של אלה שקוראים לעצמם ציונים והיא הסתמכות על משא ומתן. כאילו קיומו של עם לא הייתה שונה מטרנזקציה מסחרית, בלי נכונות להביא קרבן, ובמילא מלא וויתורים שדוחה אולי את הקץ, אבל מובילה לגטו. ואל לנו לשכוח שגם בגטו ורשה היו 300,000 יהודים. הדרך הנכונה היחידה לפי דעתי היא דרכו של הא.צ.ל, שאינו שולל את האומץ הפוליטי בלי לוותר על אף שעל מארצנו כי שלנו היא; אבל אם אין המאמץ הפוליטי מביא את ההוצאות הדרושות מוכן להילחם בעד ארצנו וחירותנו - שהם הם המבטיחים את קיום עמנו, - בכל האמצעים ובכל הדרכים. וזה צריך להיות דרכו של עם ישראל בימינו אלה. עמידה על שלנו ונכונות לקרב, גם אם במקרים בודדים, היא מובילה לגרדום, כי ידע ידוע בעולם שארץ נגאלת בדם. חילו הנאמן דב.

המכתב של דב גרונר למנחם בגין, מפקד האצ"ל - נכתב על גבי נייר טואלט בתא הנידונים למוות בבית הסוהר המנדטורי בעכו

הפגנת פעילי בית"ר ניצולי שואה בשארית הפליטה בבארי (איטליה) לאחר תלייתו של דב גרונר, אפריל 1947

הפגנת פעילי בית"ר ניצולי שואה בשארית הפליטה בגרמניה, אפריל 1947

דגל בית"ר הצעירה  על שם דב גרונר, שנה לא ידועה

שוטרים בריטים וערבים מפנים את תחנת משטרת רמת גן  לקראת העברת בעלותה לגורמים הממונים בישוב היהודי בארץ ישראל ולקראת סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל ועזיבתם של הבריטים את הארץ - דצמבר 1947, כמעט שנתיים לאחר שהותקפה אותה תחנה על ידי האצ"ל. מירי יהלום