הזן מילת חיפוש

אודות מכון ז'בוטינסקי

כותרת משנה

אורך פסקה לדוגמה, טקסט קצר שמסביר את תוכן העמוד טיפוח והפצה של מורשת זאב ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית.

זאב ז'בוטינסקי

מטרת העמותה הקיימת בגלגוליה השונים זה למעלשנה, היא לטפח ולהפיץ את מורשת זאב ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית ולעודד את ההתעניינות

ב- 1947, זמן קצר בטרם הכריז הממשל הבריטי על בית''ר כאירגון בלתי-חוקי, החליטו פעמוני וקבוצת הידידים שפעלו לידו בוועד המוזיאון – לשנות את שם ''מוזיאון בית''ר'' ל''מכון ז'בוטינסקי'' ואף הספיקו לקבל אישור מהשלטונות הבריטיים. אישור זה הציל למעשה את המוזיאון מסגירה ומהחרמת אוספיו על-ידי הבולשת הבריטית. בשנת 1958 הוכר ארכיון מכון ז'בוטינסקי כארכיון ציבורי לפי חוק הארכיונים תשט''ו-1955. במשך השנים התרחבה פעילותו של המכון. נפתח לקהל הרחב גם מוזיאון, ובמסגרתו נערכים ימי עיון וסמינרים. המכון יוזם גם מחקרים, מוציא לאור ספרים, ועוד. יושבי הראש של המכון לאחר יוסף פעמוני, לפי סדר כהונתם: משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), יהודה בנארי (1964- 1980), בן ציון קשת (1984-1981), אלי תבין (1994-1984), פלג תמיר (2011-1994), מרדכי שריג (2016-2011), יוסי אחימאיר (2023-2017)

מטרת העמותה

מטרת העמותה, הקיימת בגלגוליה השונים זה למעלה מ-85 שנה, היא לטפח ולהפיץ את מורשת זאב ז'בוטינסקי והתנועה הלאומית ולעודד את ההתעניינות והמחקר בהן. במסגרתו פועלים הארכיון והמוזיאון של תנועת ז'בוטינסקי על ענפיה, פעולותיה, אירגוניה, מוסדותיה, עיתוניה ואישיה, וכן ועדה אקדמית למחקרים ולערבי עיון. המכון נוסד בשנת 1937 על-ידי יוסף פעמוני (1966-1902), שהחל מיוזמתו בשימור המסמכים והצילומים הקשורים בפועלו ובהגותו של זאב ז'בוטינסקי ותנועתו, ובדיעבד הוציא לפועל החלטה שנתקבלה ב-1933 במוסדות המרכזיים של התנועה להקים מרכז ארכיוני, בו יאגרו עותקי הפרסומים השונים של התנועה ואשר ייקרא ''מוזיאון בית''ר''. ההתחלה היתה צנועה. בתחילה שכן המכון במעבדה של קופת חולים לאומית בתל-אביב ברחוב נחלת בנימין 44. אחר-כך עבר למרתף ''המצודה'', ברח' המלך ג'ורג' 38- עד שהגיע למקומו הנוכחי בקומה הראשונה של בית ז'בוטינסקי.

תמונה ימין
תמונה בתוכן

ב- 1947, זמן קצר בטרם הכריז הממשל הבריטי על בית''ר כאירגון בלתי-חוקי, החליטו פעמוני וקבוצת הידידים שפעלו לידו בוועד המוזיאון – לשנות את שם ''מוזיאון בית''ר'' ל''מכון ז'בוטינסקי'' ואף הספיקו לקבל אישור מהשלטונות הבריטיים. אישור זה הציל למעשה את המוזיאון מסגירה ומהחרמת אוספיו על-ידי הבולשת הבריטית. בשנת 1958 הוכר ארכיון מכון ז'בוטינסקי כארכיון ציבורי לפי חוק הארכיונים תשט''ו-1955. במשך השנים התרחבה פעילותו של המכון. נפתח לקהל הרחב גם מוזיאון, ובמסגרתו נערכים ימי עיון וסמינרים. המכון יוזם גם מחקרים, מוציא לאור ספרים, ועוד. יושבי הראש של המכון לאחר יוסף פעמוני, לפי סדר כהונתם: משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), יהודה בנארי (1964- 1980), בן ציון קשת (1984-1981), אלי תבין (1994-1984), פלג תמיר (2011-1994), מרדכי שריג (2016-2011), יוסי אחימאיר (2023-2017)

ארכיון ז'בוטינסקי

מאז היווסדו פועל המכון במטרה לאסוף, לשמור ולהציג תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. משמש כארכיון של הצה"ר, תנועת החרות, גח"ל, הליכוד, תנועת הנוער בית"ר בארץ ובתפוצות, מחתרות האצ''ל, לח''י וברית הבריונים, הע''ל, העפלת "אף על פי", מח''ל, התנועה הלאומית בשואה ובגבורה, ועוד. לשרות המעיינים עומדים שירותי יעץ וחדר עיון עם עמדות מחשב ומקראה לצפייה במיקרופילם. ליד הארכיון פועלת ספריה בת למעלה מ-18 אלף כותרים.

מוזיאון

במוזיאון שתי תערוכות ומיצגים: ''זאב ז'בוטינסקי – מעגל חיים'' ו ''הספורט הלאומי – עליית 'אף על פי' '', ומבקרים בו אלפי תלמידים, חיילים, גימלאים ומבקרים בודדים מדי שנה. כמו כן מוצגת תערוכת קבע של פסלי לוקה וקס - ''היהודים שלי''. במוזיאון ובחדר ההרצאות שלידו ניתנים שעורים והרצאות, מתקיימים אירועים שונים, ימי עיון, טקסים, מוקרנים סרטי וידאו מתולדות התנועה הלאומית ומלחמת המחתרות ומתקיימת פעילות עם תלמידים ובני נוער מרחבי הארץ.

 

אתר אינטרנט ודף פייסבוק אתר מורשת עשיר בחומר ובמידע, שנחשב לאחד המתקדמים והיעילים בתחומו. מאות אלפי מסמכים כמו גם מידע על הפעילות השוטפת במכון זמינים על מסכי האינטרנט, בכתובת: www.jabotinsky.org כמו כן מפעיל המכון דף פייסבוק, שמתעדכן על בסיס יומי. ומידעון (ניוזלטר) הנשלח בדו''אל לכל רשימת תפוצת ידידי המכון.

הוצאה לאור

המכון מוציא לאור כתבים, ספרי עדות ומחקר וכן את הרבעון ''חדשות המכון'' ובו מידע חדשותי על הפעילות במכון ועל המחקר הקשור בתנועת ז'בוטינסקי. הוועדה אקדמית ועדה שבה חברים נציגים מכל האוניברסיטאות בארץ, ובראשה עומד פרופ' אריה נאור. הוועדה יוזמת מחקרים אקדמיים ומלווה אותם עד להוצאתם לאור. היא גם דנה בעבודות מחקר שכתבו סטודנטים לקבלת תואר ושהוצגו בפניה לצורך קבלת פרס מחקר. מדי שנה מוענקים פרסי מחקר מקרנות המכון לסטודנטים, לתלמידי תיכון ולחוקרים, בסכומים שנעים בין 1000 ₪ ל-8000 ש"ח. הוועדה דנה גם בעבודות לדוקטור, שמוגשות לה מדי שנה, לקבלת מלגת מכון ז'בוטינסקי ע"ש רחל ופרופ' מנחם לוין ז"ל (בסך 50 אלף ₪).

 

חברי הוועדה אקדמית: ד"ר איציק פס פרופ' מעוז עזריהו פרופ' יחיעם וייץ ד"ר שרה אוסצקי לזר פרופ' אמיר גולדשטיין ד"ר גיל וייסבלאי פרופ' אריה נאור ד"ר אופירה גראוויס פרופ' אבי בראלי פרופ' דן מכמן ד"ר מאיה מארק פרופ' קולין שינדלר פרופ' חוי דרייפוס פרופ' בריאן הורוביץ פרופ' בקי קוק

עמותת חברי המכון

עמותת חברי המכון זוהי האסיפה הכללית של מכון ז'בוטינסקי, שבה חברים משלמים דמי חברות שנתיים בסך של 240 ₪. חברים צעירים (מתחת לגיל 30) משלמים 150 ש"ח בלבד. האסיפה הכללית שומעת דינים וחשבונות על פעולות ההנהלה ועל פעולות ועדת הביקורת, דנה בהן ובדין וחשבון הכספי שמגישה לה ההנהלה, מחליטה על אישורם, ובוחרת בחברי ההנהלה ובחברי ועדת הביקורת.

 

הוועד המנהל: גב' ניבה פון וייזל (יו''ר) עו"ד ליאור חיימוביץ' גב' ירדנה מלר גב' נורה ברגר עו"ד אורן מגנזי עו"ד נתי בירנבוים מר תומר ליויתן ד''ר קרני רובין ז'בוטינסקי הוועדה המייעצת מר בובי בראון עו"ד משה ניסים עו"ד ציון אמיר עו"ד מרק צל מר עוזי לנדאו מר מלקולם הונליין גב' מיכל קוטלר ונש כב' השופט (בדימ') אליקים רובינשטיין

תמיכות ותרומות

פעילות ארכיון ז'בוטינסקי ומכון ז'בוטינסקי מתאפשרת הודות לתמיכה שנתית של משרד התרבות והספורט, מכוח התקנה לתמיכה במוסדות לשימור מידע (ארכיונים), ושל המועצה הציבורית להנצחת זכרו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי במשרד ראש הממשלה; בתמיכת ועידת התביעות וכמו כן בזכות תרומות של גופים ושל אנשים פרטיים.

נודה לכם על תרומתכם והתגייסותכם למען הרחבת פעילות המכון.